בהתאם לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), קיימות קטגוריות מסוימות של עצמאים או נותני שירותים שבעבור ביטוח לאומי נחשבים כעובדים – גם אם לצורכי מס הכנסה אינם מוגדרים כך.
במקרים אלו, חובת הדיווח והתשלום לביטוח לאומי חלה על ה"מעסיק", כפי שמוגדר בצו.
❗ למה זה חשוב?
אם אתם מעסיקים בעלי מקצוע או נותני שירותים מהסוגים שמפורטים בצו, ייתכן שאתם נחשבים למעסיקים לפי חוק הביטוח הלאומי, ועליכם לדווח עליהם בטופס 102 מדי חודש, ולשלם את דמי הביטוח הלאומי – כולל ניכוי חלק העובד.

1. חתימה על טופס 101 או 103
    יש להחתים את נותן השירות על טופס 101 (או טופס 103 – טופס ייעודי לביטוח לאומי), בו הוא מצהיר שהוא עצמאי.
2. העברת נתוני תשלום
    עם קבלת דרישת התשלום מנותן השירות (למשל חשבונית או בקשה לתשלום), יש להעביר אלינו את הסכום ברוטו.
3. חישוב וניכוי דמי ביטוח לאומי
   אנו נחשב את חלק העובד בביטוח הלאומי וננכה אותו מהברוטו – כך יתקבל סכום הנטו לתשלום בפועל.
4. תשלום לנותן השירות
  לאחר החישוב, ניתן להעביר לנותן השירות את הסכום נטו.

*  אין לשלם לספק/נותן השירות לפני ביצוע חישוב דמי הביטוח הלאומי.
* אי דיווח כנדרש, וחלילה פגיעה בעבודה של נותן השירות, יכולה לגרור תביעת שיפוי של ביטוח לאומי מהמעסיק, על גמלאות ששילם הביטוח הלאומי לנותן השירות. 

המידע שלעיל הינו כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ אישי. אנו ממליצים לפנות אלינו בכל שאלה ספציפית.